var GlossaryWords = [
["אוצר ","מקום אגירת 'מי גשמים'."],
["אוצר השקה","בריכה  הבנויה בצמוד למקוה ומחוברת אליה בעזרת נקב בקיר המשותף. האוצר מכיל מי גשמים וחיבורו למקוה מכשיר את המים הנמצאים שם."],
["אוצר זריעה ","בריכה בת 40 סאה מי גשמים שלתוכה מזרימים מים  מרשת המים העירונית. תערובת מים זו כשרה לטבילה ומועברת למקוה  דרך נקב בקיר המשותף לו ול" אוצר"."],
["אמה","מידת אורך הלכתית.מדידת האורך בין קצה האמה (= האצבע האמצעית הארוכה) ועד למרפק.אורך זה שווה לכ – 48-62.4 ס"מ ."],
["ארבעים סאה ","מידת נוזלים הלכתית המתארת את כמות המים המינימלית הדרושה ,לטבילה או להכשרת מים שאובין.כמות זו שווה לכ – קוב מים (1000 ליטר)."],
["אשבורן ","שקע בקרקע למים נקוים ועומדים."],
["בדיקות ","בדיקת האשה בזמנים ידועים במטרה לאמוד מצב דימום והשלכותיו לענייני טהרה."],
["בין השמשות ","הזמן שבין היום ללילה , כלומר ספק אם הוא יום או לילה .ידוע כזמן השקיעה או הדימדומים.זמן זה הוא משקיעת השמש ועד שנראים שלשה כוכבים."],
["גריס ","מידת שטח הלכתית גודלו כ- 19 מ"מ."],
["גרמא ","דבר שנגרם ממעשה/ פעולה  לא ישירה . "],
["דאוריתא ","מצוה שמקורה בתורה (שבכתב)."],
["דות "," בור אגירה גדול של מי גשמים.                  "],
["דרבנן "," מצוה או הלכה או מנהג שמקורו בדברי חכמים ( תורה שבע"פ)."],
["המשכה","העברת מים שאובים ל"אוצר" או מקוה, לפני כניסתם אליהם, דרך תעלת קרקע או ביטון רזה "הראויים לבלוע" (לחלחול) באורך 3 טפחים ( 30 ס"מ) לפחות. ("מקוואות"/ יוסף שנברגר)"],
["השקה "," חיבור מים למים ע"י נגיעה, כמו נשיקה. כדי לטהרם, להכשירם או להשלים לשיעור. לעניין מקוואות - חיבור בין מי הגשמים האגורים ב"אוצר" לבריכת המקוה המכילה "מים שאובין" , אשר מקורם בד"כ ברשת המים העירונית."],
["זחילה  ","זרימה / נזילה של מים מתוך ה"מקוה" או ה"אוצר" ."],
["זריעה ","לענייני מקואות : הכנסת  מים שאובין,  אשר מקורם ברשת המים העירונית, לתוך ה"אוצר" ( לאחר ה"המשכה")."],
["זרת ","מידת אורך  הלכתית.גודלה כחצי אמה או כשלושה טפחים .שוה לכ- 30 ס"מ."],
["חזקה ","משמעו אחיזה במצב או דין של גוף או דבר מסויים על יסוד מה שהיה בעבר, או הקיים בהווה או על יסוד טבעו ותכונתו של אדם ."],
["חפיפה"," מכלול ההכנות שהאשה עושה לפני הטבילה על מנת שלא תהיה כל חציצה בינה לבין מי המקוה בזמן טבילתה. החפיפה כוללת רחצת הגוף, חפיפת השיער ובדיקתם."],
["חציצה ","הפסק בין שני דברים. בעניין טבילה - אסור שיהיה דבר שחוצץ בין הטובל ובין המים. "],
["טפח"," מידת אורך הלכתית , שוה לכ- 10 ס"מ."],
["ייחוד ","איסור על איש ואשה שאסורים זה לזו בחיי אישות , להמצא יחד במקום נסתר או מבודד, שבו אין אחרים שיכולים לראות אותם, למשך זמן שמסוגלים לקיים שם יחסי אישות. "],
["כלי  ","כלי שיש לו בית קיבול, ולכן ראוי לקבל טומאה. מים שיעברו ב''כלי'' יהיו פסולים לצרכי המקוה. "],
["כלי מתכת","כלי העשוי מתכת גם אם אין לו בית קיבול , מקבל טומאה ולכן אין להעביר דרכו את המים המיועדים למקוה אלא באמצעות "המשכה"."],
["לוג ","מידת נוזלים הלכתית השוה לכ –330 סמ"ק .                   "],
["מוך דחוק","בדיקה בעד בדיקה הנמשכת כל זמן בין השמשות.מטרתה לודא שהאשה סיימה את היום הקודם ללא הפרשות דמיות והיא יכולה להתחיל ולספור שבעה ימים נקיים."],
["מי גשמים ","מי גשמים אשר נאספו ונאגרו שלא באמצעות כלי או מגע אדם."],
["מים חיים ","מקור נביעת מים באופן טבעי ללא התערבות האדם. כגון מעין. רק במים מובחרים מסוג זה השתמשו לטהרות שונות אשר היו קשורות לעבודה בבית המקדש."],
["מי מעין ","מים הנובעים ממעין . הטבילה במי מעין מטהרת, אפילו במים זורמים. "],
["מים שאובים ","מים שנאספו ונאגרו באמצעות כלי או מגע אדם ( כגון מים מהמערכת העירונית, ברזים וכו' )."],
["מקוה","מאגר מים / בריכה המחוברת לקרקע והמיועדת לטבילה.ניתן להוליך אליה מי גשמים , או מי מעיינות.יש לה גרם מדרגות המאפשר ירידה אליה.יש לה נפח מינימלי, היכול להכיל לפחות " 40 סאה" ( עפ"י מידת המדידה ההלכתית  המופיעה במקורות), ששויים כ-  750 ליטר מים . הבריכה אטומה לחלוטין ומטויחת למניעת דליפה ."],
["מקור ","מינוח המתאר במקורות את הרחם."],
["נץ החמה","זמן זריחת השמש."],
["נצוק ","קילוח מים באויר מלמעלה למטה.  "],
["סאה ","מידת נוזלים הלכתית השווה לכ- 25 ליטר."],
["קבר","מינוח המתאר במקורות את הרחם."],
["קטפרס ","קילוח מים הבא דרך מידרון מלמעלה למטה.                                          "],
["שבעה  נקיים ","שבעה ימים מלאים אותם האשה סופרת מזמן בדיקת 'הפסק טהרה' ועד לטבילתה."],
["שפופרת הנוד","מידת נקב הלכתית, לפיה נקבע קוטר נקב ההשקה שבין ה'אוצר' למקוה.מידה זו נקבעה לפי גודל קנה חלול שנמצא בפי כלי עור שיועד לשמירת משקים. (= שלוקר של ימינו ), היינו כשיעור נקב עגול שקוטרו כרוחב שתי אצבעות הסמוכות לאגודל.גודלו כ-  6 – 5 ס"מ."],
["תורה שבכתב ","תורה שניתנה למשה בהר סיני ונכתבה בחמישה חומשי תורה."],
["תורה שבעל פה ","תורה שניתנה למשה בהר סיני והועברה בעל פה ליהושוע, לזקנים, לנביאים, לאנשי כנסת הגדולה וכך הלאה מדור לדור."],
["בור","חפירה באדמה .במקורות שם נוסף לתאור מקוה."],
["הידור מצוה","קיום מצוה תוך הקפדה על כל פרטיה ודקדוקיה."],
["הפסק טהרה","בדיקה בעד בדיקה  שמטרתה לודא שהאשה פסקה מלראות דם והיא יכולה להתחיל ולספור שבעה ימים נקיים. בלשון המקורות האשה יוצאת על ידי בדיקה זו מחזקת רואה דם לחזקת שאינה רואה."],
["יחסי אישות","יחסי מין."],
["הרחקה","אוסף דינים הקשורים בריחוק הגופני שבין האיש והאשה, בזמן ימי נידותה."],
["כתם","ראית דימום שלא בזמן וסת ומבלי להרגיש"],
["הרגשה","תחושה גופנית המלווה או קשורה לראית דם."],
["תשמיש","קיום יחסי אישות."],
["מי רגלים","הטלת שתן."],
["זבה","אשה שראתה דימום אחרי 7 ימים מתחילת הוסת ועד 11 ימים נוספים."],
["זבה קטנה","אשה שראתה דימום שאורכו יומיים לכל היותר,אחרי 7 ימים מתחילת הוסת ועד 11 ימים נוספים."],
["זבה גדולה","אשה שראתה דימום שאורכו לפחות שלושה ימים,אחרי 7 ימים מתחילת הוסת ועד 11 ימים נוספים."],
["נדה","לשון נדידה.מצב המתאר את האשה בזמן וסתה ועד שתטבול.כינוי לאשה שאינה טהורה ואסורה לבעלה."],
["טהרה ","הגדרה הלכתית למצב מטפיזי אשר לו השלכות שונות למצוות טהרת המשפחה  ובזמן קיום בית המקדש למצוות הקשורות בו.הטהרה מרמזת לזך, קדושה, דרגה רוחנית גבוהה."],
["טומאה","הגדרה הלכתית למצב מטפיזי אשר לו השלכות שונות למצוות טהרת המשפחה  ובזמן קיום בית המקדש למצוות הקשורות בו.הטומאה מרמזת לדבר שנפגם או חולל מקדושתו ולדרגה רוחנית פחותה."],
["משיכה","העברת מים ממקום למקום."],
["המשכה","העברת מים למקוה ע"י הזרמתם על פני הקרקע עד הגיעם למקוה.מקוה זה יחשב 'מוכשר' ע"י 'המשכה'.הקרקע עליה זורמים  המים בדרכם למקוה, צריכה להיות ראויה לבלוע. כלומר בעלת יכולת ספיגה וחילחול.אורך ההמשכה הוא לפחות שלושה טפחים  (35 – 30 ס"מ) .רוחב ההמשכה הוא טפח ( 10 ס"מ ).את ההמשכה יש לעשות רק לאחר שבמקוה יש רוב של מים כשרים."],
["מצוה שכלית","מצוה שטעמה מובן והגיוני כחוקי מדינה שמטרתן חוק וסדר."],
["מצוה שימעית","מצוה שטעמה אינו מובן או הגיוני והיא בבחינת גזרה, כגון : מצות פרה אדומה."],
["פרישה","סייג הרחקה בין בני זוג בזמן שחוששת לראית וסת.בזמן פרישה בני הזוג מותרים בקרבה גופנית ואסורים ביחסי אישות."],
["קביעות","תופעה שחוזרת על עצמה שלוש פעמים רצופות ובכך יוצרת חזקה."],
["צאת הכוכבים","זמן תחילת הלילה הנקבע מזמן שנראו שלושה כוכבים.לדעת רב הפוסקים תחילתו 20 דקות לאחר השקיעה."],
["קידושין","התקשרות רשמית, הלכתית, רוחנית, בין בני זוג בטקס נישואין דתי."],
["שקיעה","זמן בין הערביים שבין היום והלילה, בו השמש שוקעת."],
["פספוס","הדרישה מהתורה שהאשה תעיין בשערותיה ע"י מישושן והפרדתן כמעין סרוק."],
["עיון","מכלול הפעולות שאשה עושה על מנת לודא שהכינה עצמה כראוי לטבילה.העיון מורכב משלושה היבטים:מחשבה – תחשוב האם ביצעה את כל ההכנות.הסתכלות – תסתכל על גופה ותראה אם הוא נקי.מישוש – תמשש את גופה על מנת לודא שהוא נקי."],
["חז"ל","ראשי תיבות : חכמינו זכרונם לברכה."],
["חב"ד","זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי מחבר ספר ה'תניא' במאה ה - 18. השם חב"ד מורכב מראשי תיבות : חכמה, בינה ודעת ( = 3 ספירות בעץ הקבלה)."],
["לכתחילה","מראש."],
["בדיעבד","לאחר מעשה."],
["ממשות","דבר שיש לו מציאות , יכולת קיום , ניתן למישושו, ניתן לחוש בו."],
["ברכה לבטלה","ברכה שאין בה צורך והיא מיותרת."],
["עובר לעשיתן","קודם לעשיה, לפני המעשה.בענין ברכות הכוונה לברכות שמברכים לפני עשית הדבר שעליו מברכים.לדוגמא: הדלקת נרות שבת, נטילת ידיים."],
["בית הסתרים","כלל המקומות בגוף המוסתרים מן העין, אך נראים כלפי חוץ. כגון: חלל הפה, אף, אוזן חיצונית , בית שחי."],
["פני הגוף","שטח העור החיצוני של הגוף."],
["בית הקמטים","אזורים בגוף, הנמצאים על שטח העור החיצוני אך עשויים להיות מוסתרים. כגון: טבור, קפלי עור כקפל השד, קפלי שומן וכו'."],
["בלוע","דבר או איבר הנמצא בתוך איבר אחר בגוף המכסה עליו.כגון : עובר המעי אמו, רחם, עומק האף או עומק האזניים, קוץ  או רסיס השקועים בעור."],
["עת רצון","זמן תפילה הנחשב לבעל סגולות מועדפות להענות לתפילה.זמן כזה הוא לדוגמא ביום הכיפורים, חתן וכלה ביום חופתם ואשה בטבילתה."],
["בדיקת הרי"ף ","בדיקה שמטרתה לקבוע 'חזקה' שאינה רואה מחמת תשמיש."],
["מצות עונה","חיוב הבעל לאשתו ביחסי אישות."],
["עליה","כינוי המתיחס במקורות למערכת השחלות והחצוצרות."],
["סרך ביתה","החשש להטעית בנות ישראל בזמני הטבילה.מחשש זה נוהגות הנשים לטבול רק בלילות."],
["מי גבאים","מים שנקוו בחפירה לא עמוקה.(מלשון " ולחשוף מים מגבא"- ישעיה ל, יד).מים אלו אינם בכמות של ארבעים סאה."],
["מי תמציות","מי גשמים שירדו על ההרים וזחלו מהם לעמק ונתכנסו שם.מים אלו אינם בכמות של ארבעים סאה."],
["מי מקוה","מאגר מים שאינם שאובים המכיל ארבעים סאה."],
["מעין שמימיו מועטים","מעין שהוסיפו למימיו מים שאובים."],
["מים מוכים","מעין שמימיו מקולקלים, לדוגמא שיש למים טעם לוואי."],
["מים חיים","מעין שמימיו זורמים."],
["חרדלית","זרם מי גשמים היורדים מההר ( מי שטפונות)."],
["שתי","כינוי לאורך."],
["ערב","כינוי לרוחב."],
["שתי וערב","כינוי לאורך ולרוחב השזורים זה בזה."],
["צאת הכוכבים - זמן החזון איש","זמן תחילת הלילה הנקבע מזמן שנראו שלושה כוכבים. תחילתו על פי 'החזון איש' 45 דקות לאחר השקיעה."],
["צאת הכוכבים - זמן רבינו תם","זמן תחילת הלילה הנקבע מזמן שנראו שלושה כוכבים.תחילתו על פי 'רבינו תם' 72 דקות לאחר השקיעה."],
["בית התורפה","לשון המשנה לבית הערוה ( נידה, ח, א)."],
["ימי טומאה","מספר הימים שאשה צריכה לספור, לאחר לידה עד שטובלת לבעלה - שבעה ימים לזכר ושבועיים לנקבה. ספירה זו היתה נהוגה בימי בית המקדש ואינה נהוגה כיום.ימים אלו באו לפני ספירת 'ימי טהרה' שהיו סופרות לשם אכילת טהרות ועליה לבית המקדש ."],
["חדר","לשון המשנה לרחם ( נידה, ב, ה)."],
["פרוזדור","לשון המשנה לחצוצרה ( נידה, ב, ה)."],
["לול","לשון המשנה לקצה החצוצרה, בחלקה הפתוח לכיוון השחלה."],
["אמה.","לשון המשנה לאיבר הזכר."],
["בית חיצון","לשון המשנה לבית הערווה ( נרתיק) ( נידה, ה, א)."],
["ימי טהרה","שלושים ושלושה ימים לאחר לידת זכר וששים וששה ימים לאחר לידת נקבה, שאשה סופרת אחרי 'ימי טומאה', לשם אכילת טהרות ועליה לבית המקדש."],
["דם טוהר","דם שראתה אשה בזמן 'ימי טהרה' ( נידה, א, ז)."],
["קרן כרכום","צבע הנראה כזיו הכרכום , כלומר כעלים המזהירים של הכרכום.צבע זה הוא אחד מחמישה צבעים המוגדרים על ידי המשנה כצבע דימום מטמא ( נידה, ב,ו)."],
["מזוג","צבע היין בכוס.צבע זה הוא אחד מחמישה צבעים המוגדרים על ידי המשנה כצבע דימום מטמא ( נידה, ב,ו)."],
["מימי אדמה","צבע הנראה על אדמה אדומה.צבע זה הוא אחד מחמישה צבעים המוגדרים על ידי המשנה כצבע דימום מטמא ( נידה, ב,ו)."],
["מימי תלתן ","צבע מים שהשרו בהם את צמח התלתן ( ממשפחת הקטניות).צבע זה הוא אחד מהצבעים החשודים ע"י בית שמאי כצבע דימום מטמא ( נידה, ב,ו)."],
["פגה","לשון המשנה לילדה שטרם מלאו לה שתים עשרה שנה וטרם הראתה סימני בגרות, כדוגמת התאנה קודם שהבשילה ( נידה, ה, ז)."],
["בוחל","לשון המשנה לנערה שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד והחלה להראות סימני בגרות, כדוגמת התאנה העומדת להבשיל ( נידה, ה, ז)."],
["צמל","לשון המשנה לילדה שמלאו לה שתים עשרה שנה  וששה חודשים והראתה סימני בגרות, כדוגמת התאנה שהבשילה ( נידה, ה, ז)."],
["בית","לשון המשנה לבית הערווה ( נרתיק) ( נידה, ב, א)."],
["עונה","מושג הלכתי המתאר פרק זמן של יום - מזריחה עד שקיעה או של לילה - בין שקיעה לזריחה"],
["עונה בינונית","יום ה-  30 שהוגדר ע"י חז"ל כיום בו אשה עם מחזור לא קבוע, עשויה לקבל מחזור."],
["עד בדיקה","פיסת בד לבנה, רכה (רצוי מכותנה), בעזרתה אשה בודקת את הנרתיק, האם דמום הסתיים."],
["בודקות טהרה","אחיות המוכשרות לשמש כבודקות בדיקת הנרתיק, במטרה לסייע לרב הפוסק במקרים של שאלה במראות, ע"י תיאור הממצאים (פצע וכדו')."],
["חומרת הרמ"א","החומרה לעשות הפסק טהרה ביום החמישי לראית הדמום."],
["חומרת 'אור זרוע'","לאשה שמחזורה אינו סדיר - החומרה לפרוש, ביום ה- 30 גם ב'עונה' הקודמת לעונת הראיה בפעם האחרונה."],
["מראה","אשה שראתה דימום בבדיקת הנרתיק. גם אם לא היתה הרגשה  (=כתם), יהיה חשש דמום מדאוריתא."],
["בלנית","עובדת במקוה ומשגיחה ששיער הטובלת לא יצוף מעל פני המים ושגופה לא יתחכך בדפנות בריכת הטבילה."],
["חומרת רבי זירא","החומרה לנהוג בכל דימום כדם 'זיבה', המחייב 'הפסק טהרה' וספירת שבעה ימים נוספים עד לטבילה."],
["שעה זמנית","שעות היום, אותן הגדירו חכמים כאשר חילקו את שעות היום ל- 12 חלקים. אורך השעה משתנה לפי העונה ולפי אורך שעות היום."],
["שעה זמנית לפי ה'מגן אברהם'","מ'עמוד השחר' ועד חשיכה מוחלטת, הן שעות האור. ואותן מחלקים ל- 12 חלקים ."],
["שעות זמניות לפי הגר"א","מזריחת החמה ועד לשקיעה , הן שעות בהן השמש נראית. ואותן מחלקים ל- 12 חלקים ."],
["עמוד השחר","הזמן שבו נראה האור הקלוש הראשון במזרח, בתחילתו של יום חדש."],
["פתיחת המקור","שתי כוונות יש להגדרה "פתיחת המקור":האחת- באופן הפשוט של ההגדרה- פתיחה פיזיולוגית (טבעית) של צואר הרחם כדי לאפשר את זיבת הדם מהרחם.השניה- ובה משתמשים בהגדרה ספציפית זו היא, לציין פתיחה לא פיזיולוגית ( טבעית) של צואר הרחם.פתיחה זו גורמת לאשה להיות נידה גם אם לא היה דימום. לדוגמא: בבדיקות או טיפולים רפואיים שונים, המבוצעים בהרדמה, בהן הרופא מרחיב את הצואר הרחם."]
];